כשעצוב לי

כשעצוב לי אני כותב, נותן למקלדת את מה שעל הלב, מבקר את העולם וזועק שיכול להיות אחרת,

לפעמים אני מרגיש שרק אני יושב מהצד וזועק לי עם המקלדת,

אני טוב לעולם, אני כנה וישיר, אוהב כמו חיה ללא תנאים בעולם חומרי,

סיפור חיי כמו רכבת הרים ללא חגורה, כי תמיד אבחר בדרך הקשה, קיצורי הדרך הביאו אותי למבואי סתום ללא תכלית ונשארתי בלי כלום,

יש לי את הכישרון לדמיין עולם אחר, כשאתה הוא מי שאתה ולא אחר, כשחיוך שווה יותר מפרוטה, ואהבה היא ללא הגבלה,

אני שונה, אני מיוחד, בגלל זה אני תמיד ארגיש לבד, נשאר לי החיוך, אם אתם כמוני פשוט אימרו שלום עם חיוך,

אם ארצה מכם דבר מה אבקש בשמחה, כי אני מצפה שתעשו זאת בחזרה,

הדרך לפסגה ארוכה, בימים אתה בעליה ובלילות שוב עולה המחשבה,

מעניין איך נראת הפסגה, האם שם אמצא את השלווה?

לילה טוב מספסל רחוב קריר,